מרקש (Marrakesh) – העיר האדומה

מרקש היא עיר מדברית, צבעונית וביקור חובה. היא שילוב של ארמונות, גנים, מדרסות, ריאדים ושווקים צבעוניים. היא מהווה גם נקודת מוצא לאסאוירה, וארזאזאת והרי האטלס.

  • מעלות
    11°
  • מטבע מקומי
    דירהם מרוקאי (MAD)
  • שעה
    10:02 PM

ת.ז מרקש

  • מרקש היא עיר בדרום – מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס.
  • מכונה גם "העיר האדומה" בשל צבעי הבניינים ו"הפריז של מרוקו" בשל פניני האדריכלות בעיר.
  • אחת מארבע הערים המלכותיות של מרוקו ביחד עם פאס, מקנס ורבאט.
  • אמנם רבאט היא הבירה הרשמית, אדמיניסטרטיבית ופוליטית, אך מרקש נחשבת לבירה ההיסטורית והתרבותית של הממלכה.
  • היא העיר הרביעית בגודלה במרוקו.
  • אוכלוסייתה היא כמיליון תושבים שרובם ברברים.
  • נוסדה בשנת 1069.
  • משנת 1985 נחשבת לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
  • שמה מזכיר מאוד צירוף מילים בברברית mur akush שמשמעותו "עיר האלוהים".
  • נוחתות שם הרבה טיסות ותוכלו למצוא טיסות זולות.
  • המטבע הרשמי הוא דירהם. רכישת מטבע אונליין וללא עמלות מיותרות.
  • השקעים שם מתאימים למכשירים בעלי 2 פינים הקיימים בארץ. למכשירים בעלי 3 פינים מומלץ לרכוש מתאם אוניברסלי.

מה עושים שם?

העיר מתחלקת 2 חלקים: העיר העתיקה הנקראת "מדינה" (Medina) והעיר החדשה הנקראת וויל נובלה (Ville Nouvelle). חלק נוסף שאתייחס אליו הוא האטרקציות שמחוץ לעיר.

שער אגנאו (Bab Agnaou)

בנייתו מיוחסת לח'ליף אלמוחאד אבו יוסף יעקב אל – מנסור (Abu Yusuf Ya'qub al-Mansur). הוא אחד השערים המפורסמים בעיר ובנייתו הושלמה בין השנים 1188 – 1190. שימש בעבר כשער ראשי לקסבה המלכותית בחלק הדרומי של המדינה. מאחוריו תמצאו את הקברים הסעדים וארמון באדיה.

ג'מה אל פנה (Djemaa El Fna)

הכיכר המרכזית שהיא גם שוק וההצגה הטובה בעיר. עם רדת החשיכה המקום הופך לקרנבל של ממש. בשנת 2001 הכריז אונסק"ו על המקום בתור "יצירת מופת למורשת עולמית" על שהביא אגדות אורבניות והיסטוריה בעל פה לחיים. המקומיים מכנים את המקום "כינוס המתים" , כנראה כי בעבר היה במקום הוצאות להורג. הצד האפל במקום הוא ניצול של קופים ונחשים למטרות בידור והרבה נוכלים וכייסים, אז תישמרו על החפצים. בצד החיובי המון אומני רחוב כמו מוזיקאים, מופעים קומיים, מקעקעי חינה ועוד. אסורה כניסת מכוניות לאחר השעה 14:00.

ארמון באחיה (Bahia Palace)

ארמון מדהים ביופיו. שילוב של תקרות מרוצפות, זואק (עץ צבוע) ו – 1,500 מ"ר של ריצפת שיש קררה איטלקי. הוא נבנה בשנת 1860 ע"י הווזיר הגדול סי מוסה (Grand Vizier Si Moussa). בנו ויורשו אבו בו אחמד (Abu ‘Bou’ Ahmed) הרחיב את הארמון משנת 1894 בה הפך לווזיר ועד לשנת 1900 בה נפטר. בתקופה ההיא הפך חלק מהשטח להרמון בו שוכנו 24 הנשים והפילגשות שלו. בשנת 1908 טען פאשה גאלוי (Pasha Glaoui) כי זה הוא מקום לאירוח ובידור הצרפתים. כהוקרת תודה על כך גירשו אותו הצרפתים בשנת 1912 ומינו גנרל מגן אזרחי במקומו. בשנת 2018 הוחזרה למקום תהילתו. שטחו של הארמון הוא 8 דונם אך אינו פתוח כולו למבקרים. מתוך כל החדרים, 150 פתוחים למבקרים.

ארמון באדיה (Badia Palace)

נבנה בין השנים 1578-1603 ע"י סולטאן אחמד אל מנסור עם עלייתו לשלטון. הוא היה הסולטאן המפורסם ביותר מכל שושלת השליטים סעד. כינו אותו "מלך הזהב" ואכן בבנייתו של הארמון הוא רוצף בזהב, טורקיז וקריסטל. הוא היה לארמון המרשים ביותר בזמנו בחלקו המערבי של העולם המוסלמי. בתחילת המאה ה – 18 נהרס הארמון ע"י הסולטאן מולאי איסמעיל וחומרים הועברו לבירה דאז מקנס. בהריסות המקום תמצאו 4 גנים שקועים, בריכות , שרידי חדרים וקירות שעליהם חסידות. בשנת 2018 המקום עבר שיפוץ ושיקום וכיום מארח מס' תערוכות כשחלקן צילומיות מהעבר וחלקן של אומנות עכשווית.

הגן הקדוש (Le Jardin Secret)

חציו של הגן אקזוטי וחציו השני אסלאמי מסורתי עם תאנים, תמרים, רימונים ומטעי זיתים. יסודות המקום הם בני יותר מ 400 שנה. הגן מוזן ע"י מערכת השקייה תת קרקעית משוחזרת הנקראת חטארה (khettara). המערכת הוצגה במרקש לראשונה במאה ה- 11 ע"י האלמוראבים כדי לספק מים לחמאמים, המסגדים והמזרקות והיא ייחודית למרוקו. בבניין שבמתחם קיימות תערוכות שמסבירות על הגנים במרקש, המים החברה האיסלאמית, וההיסטוריה של המקום. בעבר המקום היה בבעלותו של קאיד (צ'יף מקומי) יו – ביהי (U-Bihi).

מוזיאון מרקש (Musée de Marrakech)

מציג את הסלונים של ארמון מנבי (Mnebhi Palace). שילוב של פסיפס, מזרקות וקשתות ארז. הארמון היה ביתו של מחדי מנבי (Mehdi Mnebhi), שר ההגנה בתקופת סולטאן מולאי עבדלאזיז (Moulay Abdelaziz) בשנים 1894 – 1908. בזמן שמנבי הלך לקבל מדליה מהמלכה ויקטוריה, פאשה גאלוי צילם את ארמונו. באותו הזמן גם אנגליה, צרפת וספרד תכננו לכבוש את צפון אפריקה. לאחר עצמאות מרוקו עבר הארמון לבעלות מדינית ובשנת 1965 היה לבית ספר לבנות הראשון במרקש. בשנת 1997 שוקם הארמון ונפתח למבקרים.

מסגד קוטוביה (Koutoubia Mosque)

מפורסם בזכות המגדל בגובה 75 מ'  מהמאה ה – 12, שהיה גם אב טיפוס לג'יראלדה בסבליה, ספרד. הצריח שומר על הברק בזכות טכניקה מיוחדת, כל שנה ממלאים את הכדורים במלח עתיר מינרלים מהאטלס הבוהה המונע חמצון. למגדל עיצוב ייחודי ונעים לעין. את שמו קיבל מהמילה כותוביין (kutubiyyin) שמשמעותו "מוכר ספרים" עקב מוכרי הספרים שהקיפו אותו במאה ה – 19. האגדה מספרת שהמסגד שהיה נפל באמצע הבנייה כי לא היה מתואם עם מכה. הערכות סוברות שכנראה היכל הכניסה קרס בעקבות רעידת האדמה בליסבון ב 1755. תוכלו לשמוע את המואזין קורא 5 פעמים ביום למתפללים.

הקברים הסעדים (Saadian Tombs)

קברו של הסולטאן הסעדי אחמד אל מנסור אד דהבי (Ahmed Al Mansour Ed Dahbi). אפילו במותו לא חסך בפאר עם אולם קבורה בעל 13 עמודים מעוצבים. במבנה גם קבורים מקורבים כמו: נסיכי האלפא, 170 קנצלרים ובני מלוכה ואמו של הסולטאן במוזוליאום מדהים ביופיו. הסולטאן אחמד על מנסור נפטר בשנת 1603 ולאחר כמה עשורים קברו נסגר ע"י סולטאן העלואי מולאי איסמעיל (Moulay Ismail). הוא עשה זאת על מנת להשאיר את השליטים הקודמים מחוץ לתודעה וטווח ראיה. המקום נפתח שוב בשנת 1917 ע"י הצרפתים.

מדרסת בן יוסף (Ben Youssef Medersa)

נקרא ע"ש מסגד בן יוסף הסמוך. המדרסה הוקמה ע"י הסולטאן הסעדי עבדאללה אלגאליב השלט בשנים 1557 – 1574. הבניין הושלם בין השנים  1564 – 1565 והוא המדרסה הגדולה בעיר מבחינת גובה. לפי דיווחים המקום יכול היה להכיל מעל 800 סטודנטים. הוא נסגר בשנת 1960, שופץ ונפתח מחדש בשנת 1982. עד היום הוא אחד המקומות ההיסטוריים החשובים בעיר ומושך המון תיירים.

גני מאנרה (menara gardens)

המקום הוקם במאה ה – 12 בכהונתו של הסולטן אבדלמומן בן אלי (Abdelmoumen Ben Ali). הוא אחד הגנים העתיקים במערב האיסלמי. במקום יש אגם מלאכותי גדול שבמקור נועד לאגור מים לרחצה ושימוש חקלאי. 

גן מג'ורל (Jardin Majorelle)

המקום הוקם בשנת 1924 והוא מכיל תעתוע מדברי פסיכדלי של 300 מיני צמחים מחמש יבשות. בעליו המקורי הוא צייר הנוף ז'אק מיורל (Jacques Majorelle). בשנת 1984 הוא נקנה ע"י מעצב האופנה הצרפתי איב סן לורן  (Yves Saint Lauren) ופייר ברגה (Pierre Bergé). הם קנו אותו במטרה לשמר את חזונו של ז'אק מיורל ושהמקום יישאר פתוח. במקום מבקרים כ – 900,000 תיירים בשנה. בדצמבר 2018 הרחיבה קרן YLS את המקום ופתחה את וילה אואסיס (Villa Oasis). ברגה התגורר בה עד מותו בשנת 2017 ותוכלו לבקר בימי שישי עד שני 10:00 – 18:00. כל האזורים נגישים לכיסא גלגלים. מוזיאון איב סנט לורן נמצא בסמוך. תוכלו לרכוש כרטיס משולב במחיר משתלם, מומלץ לרכוש אונליין ולהימנע מתורים.

מוזיאון איב סנט לורן (Musée Yves Saint Lauren)

המקום מציג 40 שנות יצירה של האומן הצרפתי איב סנט לורן. הבניין הוא ללא חלונות חיצוניים במטרה להדהד את אדריכלות הריאד המסורתית. תמצאו שלל מצגות, פריטים ותלבושות שהשפעתה של מרוקו ניכרת בהם.

מחוץ לעיר

מחוץ לעיר יש לא פחות מה לעשות מהעיר עצמה. היא שוכנת למרגלות הרי האטלס ויש המון מה לראות שם.

עמק אאוריקה (Ourika Valley)

גולת הכותרת של המקום הוא מסלול 7 המפלים. נמצא כשעה נסיעה ממרקש באזור הרי האטלס. בדרך תראו בנוף של ההרים, האגם המלאכותי טאקרקוס (Lake Takerkous), עמק אנסי (Ansi Valley) ותעברו ליד כפרים ברברים. אתם תגיעו לכפר בו הרבה מסעדות, דוכנים וגשרים מיוחדים. טיול יום מומלץ ביותר ממרקש או שתוכלו להמשיך כבר לאימליל ומשם להר טובקאל.

הר טובקאל (Jbel Toubkal)

בשלוש מילים: גן עדן של הייקינג. הר טובקאל הוא חלק מרכס הרי האטלס. הוא מתנשא לגובה של 4,167 מ' והוא ההר הגבוה ביותר בצפון אפריקה ובמדינות ערב. מקום תיירותי מאוד פופולרי. המסלול לטיפוס על ההר נמשך 7 שעות ועד 9 ימים ומתחיל בכפר אימליל (Imlil). בדרך עוברים בכפרים ברברים שהם חוויה בפני עצמם ויש בהם חקלאות של אגוזי מלך, תפוחים ועצי דובדבן. חשוב שתדעו: בדצמבר 2018 שתי מטיילות נרצחו בלילה באזור ע"י אדם שהזדהה כ"דתי קיצוני". הסיבה שזה חשוב היא שמאז אותו המקרה השתנו כמה דברים. בעקבותו תוגברה הנוכחות המשטרתית במסלול ומטיילים חייבים לעשות את המסלול בליווי של מקומי, בין אם זה מדריך, סבל או וואטאבר מקומי. אל תנסו להתחכם, יש לא מעט נקודות ביקורת במסלול בהם בודקים לכם ולמלווה את הדרכונים. כדי להשאיר טעם טוב אספר שבפסגת ההר מחכה לכם נוף שנמתח ממרקש, דרך הרי האטלס ועד למדבר סהרה בדרום.

לינה באימליל