פאס (Fez) – כשהזמן עצר מלכת

הלב התרבותי והרוחני של מרוקו. היא כנראה גם בדיוק איך שרובכם מדמיינים את הממלכה אך עדיין היא תפתיע אתכם.

ת.ז פאס

מה עושים שם?

בפאס יוצאים למסע על העבר ולעבר מרוקו הרוחנית והמסורתית. הולכים לעיבוד בעיר העתיקה ושווקיה, המסגדים, מדרסות ומתחברים לאווירה. אזהרות : לא מומלץ להתנייד בעיר עם רכב וכל מי שיעזור לכם לחנות והכוונה בכלל (לא רק רכב) מצפה לתשלום. המקומיים יכולים גם להרים את קולם ולהלחיץ אתכם במיקוח (מלחיצים אך לא אלימים עד כמה שמעידים).

שער בו ג'לוד (Bab Bou Jeloud)

שער הכניסה למדינה ולשוק. כשתראו אותו תתרשמו גם ממנו ומהעולם שמאחוריו.

מדינה (Medina)

רוב האטרקציות של העיר נמצאות בא. מבוך של מסגדים, מבנים עתיקים חנויות ודוכנים. כשמסתובבים בה מרגיש כאילו הזמן עצר מלכת. העיר העתיקה בה

מדרסה בו אינניה (Medersa Bou Inania)

מדרסה היא בית ספר מוסלמי דתי. אחד המבנים המרשימים בקרב המכללות בפאס. המבנה שילוב של טיח, ארז וגילופים מרשימים. האזור היפה ביותר בו הוא החצר הפנימית. הוא נבנה ע"י סולטאן מריניד בו אינאן בין השנים 1351 – 1357. הוא מבין המדרסות המעטות שיש בהן מסגד ולכן המקום סגור בשעת תפילה. את המינרט שלו מעטרים רעפים ירוקים שתוכלו לראות כשתכנסו למדינה דרך שער בו ג'לוד.

מדרסה אל אטארין (Medersa El Attarine)

עוד מדרסה ששווה ביקור היא אל אטארין. שילוב של פסיפס, ארז וטיח מגולפים ותחרה. המדרסה הוקמה  בשנת 1325. תוכלו לראות את חדרי הסטודנטים וללמוד על חייהם. המקום שופץ בשנת 2019. המדרסה הייתה מכינה לאוניברסיטת קאירואין הסמוכה.

מסגד ואוניברסיטת קאירואין (Kairaouine Mosque & University)

התחילה כמדרסה במימון פטימה אל פיהריה (Fatima Al Fihria), בת למשפחה עילית שהיגרה מקאירואן, טוניסיה. היא הוקמה בשנת 859 והיא האוניברסיטה העתיקה בעולם. כמו כמעט כל המסגדים במרוקו גם כאן מותרת הכניסה רק למסולמים. תוכלו להציץ לחצר מקמיין (Chemmaine), דרב בוטויל (Derb Boutouil) או מנקודת תצפית מלמעלה. המקום עבר שדרוג טכנולוגי בשנת 2016 אך עדיין אופי האוניברסיטה מסורתי מאוד.

מוזיאון נג'ארין לאומנות העץ ועבודת יד (Nejjarine Museum of Wooden Arts & Crafts)

המוזיאון הוא שחזור מהמאה ה – 18 של פונדוק (פונדק קראוונים). תראו שם עבודות בסגנון אמאזיג' ועבודות אנדלוסיות. אחד המצגים הפופולרים הם לוחות עץ שחוקים לדקלום הקוראן ששימשו תלמידים וטלאים עם נחושת המעטרים את תעודות הסיום שלהם. עוד תמצאו מצגים מחדרי סוחרים נודדים לשעבר עם עבודות עץ מרשימות ביותר של דלתות, כלי נגינה וחרוזי תפילה. אסור לצלם בסמוך למצגים.

הפונדוק האמריקאי (American Fondouk)

מטרת המקום הוא לחמורים, פרדים וסוסי עבודה במדינה חיים טובים יותר. החיות כאן נפצעו עקב טיפול לא הולם של בעליהם. המקום שנוסד בשנת 1927 הוא ארגון ללא מטרת רווח המנוהל ע"י ד"ר גיגי קיי (Dr Gigi Kay). הם מספקים לחיות טיפול וטרינרי וחינוך לטיפול הולם לבעליהם. מזהיר מראש שחלק מהסיפורים שם עצובים ושוברי לב. המקום תמיד שמח למתנדבים ותרומות תמיד יתקבלו בברכה. תוכלו לבקר גם באתר שלהם. הוא אולי לא המקום הכי שמח אבל אולי גם מזכיר לנו את ההשלכות של עבדות בעלי חיים.

הרובע היהודי (Mellah)

אי אפשר לדבר על פאס ללא הפינה היהודית. הקהילה היהודית בפאס שנים הייתה משמעותית מאוד והשיאה מנתה כ – 250,000 איש. תמצאו ברובע בתים יהודים כמו זה שבתמונה, בתי כנסת, בית קברות ובית הספר 'אם הבנים' שכיום הוא מוזיאון. הוקם בשנת 1438 ע"י הסולטאן אר ראשיד (Ar Rashid), מזרחית לארמון המלוכה. הוא היה לרובע היהודי הרשמי הראשון של מרוקו.

בית הכנסת אבן דנאן (Aben Danan Synagogue)

עוד בפינה היהודית שלנו. בית הכנסת שוכן ברובע ליד בית הקברות. הוא נבנה במאה ה – 17 כדי לשרת את מגורשי ספרד. הוא מעוטר באריחים ירוקים, עמודים בצבע טורקיז, נברשות זוהרות ותמונות אתרים יהודיים ברחבי מרוקו. במקום תמצאו גם מקווה. בית הכנסת שופץ בשנת 1999 ופעיל בעיקר בחגים ומועדים. סעדיה אבן דנאן היה משורר, בלשן, כרוניקאי פרשן מקרא ודיין. הוא נולד בגרנדה, ספרד המוסלמית במחצית השנייה של המאה ה – 15 והיה מחשובי החכמים בספרד וצפון אפריקה. הוא נפטר ב 1493 באוראן, אלג'יריה של היום. צאצאיו, בני משפחת אבן דנאן היו שושלת ארוכה של רבנים וחכמים בעיר פאס.

גן ג'אן סביל (Jnan Sbil)

אם בא לכם קצת שקט מרעש העיר זה המקום. הוא נמצא בין שער בו ג'לוד לרובע היהודי ויכול  גם לשמש מסלול הליכה בניהם. בגן שבילים, פינות מוצלות, ברווזים, יונים וטווסים. מגיעים למקום אנשים גם ברדת החשיכה. במהלך פסטיבל פאס העולמי למוזיקה קדושה מתקיימות הופעות אחה"צ.

ארט נג'י (Art Naji)

נמצא ממש מחוץ למדינה בעין נוקבי (Ain Nokbi). הם עשו רילוקיישן לשם בשנת 2013 על מנת לחסוך לשכניהם את האבק וחום הכבשנים. שם תוכלו לראות את כל תהליך הייצור של כלי החרס של פאס. הסיור במקום נגמר כמו ברוב המקומות בחנות. המחירים אינם זולים, אך האיכות טובה. במידה ולא תעזרו במדריך (שאז עמלתו נכללת במחיר) תוכלו להתמקח. תוכלו להגיע מקום דרך צד אל אנדלוס (Al Andalous) של המדינה או נסיעה קצרה במונית. כשתשמעו את הפטישים תדעו שהגעתם. תוכלו גם להזמין פסיפס עם משלוח הביתה.

לינה בעיר